ויצמן נ' קופת חולים מכבי - ת"א ואח'

החלטה

בפני בקשה לפטור מאגרה.

לאחר עיון בבקשה לפטור מאגרה באתי לכלל מסקנה, כי יש לפטור באופן חלקי את המבקש מתשלום האגרה.

על פי תקנה 14(ג) לתקנות בתי המשפט (אגרות), התשס"ז-2007 (להלן: "תקנות האגרות"), רשאי בית המשפט לפטור בעל דין מתשלום אגרה אם ראה שאין ביכולתו של המבקש לשלם את האגרה ונראה לבית המשפט שההליך מגלה עילה.

אשר לתנאי הראשון, מהתשתית העובדתית בדבר מצבו הכלכלי שנפרשה בפני ביהמ"ש עולה כי חשבונו של המבקש ביתרת חובה של 21,000 ₪ וכי למבקש מסגרת אשראי בסך 20,000 ₪. עוד עולה מהבקשה ומהמסמכים שצורפו לה כי המבקש מתקיים מקצבת זקנה, ומהכנסות מעבודתו כרופא עצמאי בקופת חולים מאוחדת. המבקש טוען כי הוא מתקיים מהלוואה בסך 10,000 דולר שלווה מחבר וצירף את מסמך ההלוואה. עוד עולה מהבקשה כי המבקש הינו נכה, קטוע רגל ומרותק לכיסא גלגלים. לאור זאת, ועל אף שהמבקש לא פירט כיאות את הכנסותיו ואת הוצאותיו ולא צירף דו"ח שומה ממס הכנסה בגין הכנסותיו כעצמאי, ניכר כי מצבו של המבקש, שאיננו מיוצג, אינו מן המשופרים.

מנגד, באשר לתנאי השני, נראה כי הליך הערעור אשר החל המבקש איננו מגלה עילה כשלעצמו. כל שניתן להבין מטענת המבקש בהודעת הערעור שהגיש כנגד פסק הדין קמא הוא " אחרי שנים יצא החלטה לא תקין – או לא שלם". בהמשך הערעור חוזר המבקש על טענותיו בבית המשפט קמא, מבלי שמתייחס לסיבות בהן נדחתה תביעתו של המערער על הסף. מעיון בפסק הדין קמא, עולה כי תביעתו של המבקש נדחתה על הסף בשל מעשה בית דין כאשר התובע מסרב להשיב לגופן של טענותיהם המקדמיות של המשיבים.

עם זאת, לפנים משורת הדין, לאור מהות ההליך, ובעיקר לאור מצבו הקשה של המבקש, ונוכח שיעור האגרה הנוהג (ראה בשג"ץ 3320/11 ד"ר צבי אורי מעוז נ' הנהלת בתי המשפט (11.5.2011); רע"א 4014/10 מונדז נ' בירן (21.9.2010)) ועל אף הספק הקיים בדבר עילת ההליך, הנני סבור כי יש להפחית את האגרה לסכום של 500 ₪.

המבקש ישלם את האגרה בשיעורה המופחת בתוך 15 ימים, שאם לא כן, ההליך יימחק, ללא הודעה נוספת.

ניתנה היום, כ"ט כסלו תשע"ד, 02 דצמבר 2013, בהעדר הצדדים.

ראובן שמיע, רשם התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: